"מה יחשבו על העיצוב שלי?"

אתם יודעים, לכל המעצבים היו עבודות גרועות פעם.
כ-ל תעשיית הפרסום וההיי-טק – ללא יוצאים מן הכלל,
היו פעם ללא ניסיון. כולל אלה שקוראים את קורות החיים שלכם, וגם אני.
והם עשו דרך. צעד אחרי צעד.

אפילו מעבר לזה! מעצבים *מאוד* נחשבים שעבדתי אצלם בתחילת דרכי – גם כשכבר היה להם משרד מפונפן
לפעמים קיבלו עבודת עיצוב שלא ידעו איך לאכול אותה
ויצאו להפסקות עישון ארוכות מהמתח.
הקול הקטן הזה נמצא גם אצלם בראש.

אמנם הפסקות זה חשוב ליצירתיות (מומלץ בלי עישון)
אבל אם רק תקחו הפסקות ותימנעו מעשייה,
לא תתקדמו לשלב הבא.
להתחיל לעשות. מי שלא עושה, לא מתקדם.

תראו, לכולנו יש קול קטן שאומר לנו כל הזמן "מה זה אומר עלי?"
זה חלק בלתי נפרד מאיתנו, מלהיות אנושיים.
אבל הרבה פעמים הוא גם גורם מעכב שעוצר את היצירתיות שלנו.

האם תיק העבודות שלי, או עבודת העיצוב שלפניי
עלולים להיות לא מושלמים בהתחלה? 😱
בוודאי. אז מה?
קודם כל הם יהיו שם. ותהיה להם רמה מסוימת.
היא תלך ותשתפר – אבל רק אם תתחילו ותעשו.

אל תפחדו להציג את עצמכם.
אל תפחדו מלעשות צעד ראשון.
הוא יביא אתכם לצעד הבא ולזה שאחריו –
ובהמשך תגיעו לא רק למשרה שרציתם,
אלא לדברים טובים שיגיעו אחריהם ואתם אפילו לא מדמיינים אותם.

להקשיב לקול הזה – רק מעכב אתכם מלעשות עבודה טובה.
זה כמו להציב ראי כל הזמן מול העיניים ולהסתכל בו שוב ושוב.
נשמע לכם הגיוני לעבוד עם מראה שמסתירה לכם את העיצוב שאתם מנסים ליצור?