בתקופת הלימודים דחיתי הצעת פרויקט גמר שנתנו לי.
דחקו בי להכין מוצר צבעוני, יפהפה ומאוייר, עם פופאפים, קיפולים מגניבים, משחקי נייר משעשעים
עבור קלסר המידע של התינוקות בתינוקיה של בית החולים הדסה. זה שצמוד לכל מיטת תינוק.
פרויקט אמיתי. לכאורה, פרויקט נחשק לכל סטודנט.
יכולתי פשוט לומר ״מגניב, בואו נעשה את זה״ לפתוח מחשב ולעוף על העיצוב והאיור שלי, נכון?
אבל עשיתי משהו אחר.
נסעתי לבית החולים, נכנסתי לחדר התינוקות. ראיתי מי עובד עם הקלסרים האלה.
אחיות עסוקות, עמוסות, ממהרות, שוטפות, מאכילות, מחתלות, מודדות, בודקות, מאבחנות.
בידיהן אחריות של חיים, פשוטו כמשמעו.
מה לא היה להן?
זמן למשחקים, לפופאפים וקיפולים שיסרבלו את עבודתן ויסיחו את דעתן.
הבנתי שאם אצור פופ-אפים, זה יהיה אולי אמנותי,
אולי אוכיח יכולות וכישרון אבל אחטא למטרה האמיתית.
אנחנו מעצבים לא רק כי זה יפה, אלא קודם כל כדי להקל, כדי לפתור,
כדי לגרום לדברים לעבוד טוב יותר.
עיצוב הוא פתרון בעיות.
גם עיצוב של שלט הכוונה פשוט – הוא פתרון בעיה.
אם אנחנו עוזרים למכור משהו – פתרנו בעיה.
אם ידענו איזה טקסט להגדיל כדי שהמסר יהיה ברור יותר – פתרנו בעיה.
וכדי לפתור – צריך לראות איפה יש נקודות קושי, אתגרים שחוזרים על עצמם
ומתוך כך ליצור עיצוב – לא רק יפה, אלא עיצוב שיוצר פתרון.
גם היום, כשאני נכנסת ליום צילומים או פגישה בקולנוע,
אני לוקחת זמן לשאול את הקופאים – אלה שנמצאים בשטח, יום יום, כל היום.
מה הדבר שאתם צריכים להסביר שוב ושוב לאנשים? מה הדבר הכי מעצבן שקורה שוב ושוב?
בדרך כלל זו בעיה של תקשורת והעברת מסר ואפשר לפתור אותה על ידי עיצוב נכון.
אז מה הבעיה של הלקוח שלכם? 