הבוקר כששטפתי כלים ניסיתי להיזכר על מה חלמתי.
החלום התחיל כמו סיטואציה רגילה מהחיים, נכנסתי לאיזה מבנה כדי לקנות משהו לשבת, ופתאום אני בתוכו כמו בסרט אימה, עם דמויות מאיימות ומבויים סתומים.
זה היה ממש מפחיד, אי אפשר לברוח אבל בחלום, בכל פעם עשיתי את מה שהיה צריך באותו הרגע, ובשלב מסוים כבר הייתי בחוץ, בשמש הטובה, פשוט הלכתי משם בשלווה וברוגע, וככה החלום הסתיים.
אפקט ״אי הידיעה״
בדיוק אתמול דיברתי בלייב על ״אי הידיעה״. אי ידיעה היא אלמנט מהותי בסרטי אימה.
לֹא יודעים מה נמצא מעבר לקיר, מעבר לקו, איך קורה שהטלפון מצלצל כשהוא לא מחובר, מי זה שמדבר אלי.
ברגע שאנחנו יודעים או צופים מראש כל האלמנט של האימה נעלם, ואז, גם אם אנחנו עדיין בסרט, זה יכול להיות סרט פעולה מלהיב שבו לגיבור יש את הגאדג׳טים והוא יודע לשלוף אותם בדיוק בתזמון הנכון. הרבה יותר כיף, לא?
בסטודיו, בעבודה, בחיים, אתם הגיבורים של הסרט שלכם.
מתמודדים מול סיטואציות שלא תמיד ניתן לברוח מהן,
אבל אתם כן יכולים לבחור מראש אם הוא יהיה סרט אימה או סרט פעולה
אם תהיו מוכנים מראש, אם יהיו לכם הכלים.
מהם הדברים שאם הייתם יודעים מראש – הייתם הרבה יותר רגועים בתהליך העיצוב?